עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ניהול ידע בענן
05/12/2019 11:18
avital shvartsman

1. ארגון מסוים החליט להעביר את כלפעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן KMaaS

מהם היתרונות שהארגון מצפה להם

 

היתרונותהארגון מצפה להן הם תמיכה מחברה חיצונית. זו תעניק לו שירותי מידע ותעזור לו לשפראת הביצועים שלו בעזרת היכולת שלה לניהול ידע איכותי. לא רק ששירותי הענן מהוויםפלטפורמה לגיבוי הקבצים אלא גם מאגדים את כלל הקבצים, דבר אשר מעניק שיתוף קל ונוחשל הקבצים ועבודה נוחה במקביל.

בנוסף,החברה החיצונית תספק ניהול של פרופילי המשתמשים אשר יכולים לתת הרשאות למשתמשיםבנדרש. ציפייה ניסופת של הארגון היא, שליטה בכלל ההרשאות ויצירת סטנדרט אחידידידותי למשתמש אשר משפר את חוויית המשתמש.

 

ב. מנה שלושה תנאי סף להצלחה

 

תקשורת (חומרה ותוכנה מתאימות)

יחסים טובים עם החברה החיצונית  (ושמירה על קשר רציף עימם)

הגדרת מטרות הפרוייקט

 

2 .מתי יש צורך ב"מיחשובקצה"

המשמעותשל מחשוב קצה היא לא לחזור אחורה לימים בהם כל המידע היה בארגון על שרתים מקומיים,אלא לשלב ולתת פתרון לאפליקציות הדורשות זמינות גבוהה ביותר בזמן אמת והמיקום שלבסיס הנתונים לא מאפשר להגיע לביצועים הרצויים. 
כאן נכנס המודל שלמחשוב ערפל לתמונה. המידע יכול להיות מעובד מקומית על Smart devices  במקום להישלח לענן לעיבודהנתונים בענן.
כיום, במודל מחשובעננים, נתונים מועברים ישירות לענן. בעתיד הלא רחוק יהיה יותר מדי מידע לעיבודושליחה והמידע הזה יהיה חייב סינון, כי לא ניתן יהיה לשלוח את כולו לענן. כדילהשאר עם אותם ביצועים ביחס למידע הגדל, יעבור ה-IT שינויויתאפיין בכך, שהאפליקציות תגענה לנתונים. סינון המידע יהיה מרכיב משמעותי לפניניתוח המידע העיקרי וכוח המחשוב יהיה בקצה הרשת.יישומיאינטרנט של הדברים רבים יהיו מבוססים על מחשוב בזמן אמת. מיליארדים של מצלמותוטריליונים של חיישנים יזינו נתונים שבשל גודלם ובשל שיקולי השהייה זה לא יהיה מעשי ולא נבון להעלות אותם לענן. מגמותהללו יביאו את עולם ה-IT להסתמך יותר ויותר עלמחשוב קצה ועל מספר רב שלמיקרו-דטה סנטרים, אשר ימוקמו פיזית בקרבת מקום הייצור של הנתונים. האינטרנט שלהדברים משנה את המודל המחשוב הריכוזי של היום.

 

 

3. בהנחה שאתם אחראים בחברה גדולהלהיערך לשיווק המוצרים בהתאם

למכירות בפועל ותוצאות הפעילות שלהלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות

חברתיות. האם לצורך אגירת הנתונים לפניעיבודם תבחרו במחסן נתונים או

אגם נתונים? נא לנמק

אגמי הנתונים החלו לצמוח תודות לכמה התפתחויותטכנולוגיות, ובראשן טכנולוגיית ה big data . אגםהנתונים היא צורת אחסון נתונים שמטרתה לאסוף את כל המידע הקיים בארגון במאגר מרכזיאחד. הדגש הוא על העברה של כל הנתונים ללא אבחנה בצורתם או בתבניתם. כל הנתוניםנאספים במאגר הנתונים בצורתם המקורית, ללא שינוי או התאמות. כאשר הנתוניםנגישים ניתן להפעיל תהליכי עיבוד על מנת לאפשר פעילויות ומשימות שונות כמו הפקתדוחות, החזיה  ופעילויותמתקדמות יותר כגון machine learning. השםאגם נתונים מסמל את העובדה שהמידע צריך להופיע בצורתו הטבעית (כמו מים) ולזרום בצורהחופשית ממקום למקום על פי הצורך. מחסן נתונים (DataWarehouse, או בקיצור DWH או DW)הינו בסיס נתונים בו מאוחסן עותק של הנתונים מבסיס הנתונים האופרטיבי עם החופשליצור סכמה שונה, ואינדקסים שונים. אבחר להשתמש בDW , שכם הנתונים בו מוכנסים בצורה מאורגנת ומסודרת, המאפשרת יצירתדוחות ודאשבורדים (כגון BI) ומעקב מסודר אחר הנתונים.  

0 תגובות
המשכיות ידע
28/11/2019 11:26
avital shvartsman

תאר בקצרה בעיה של המשכיות ידע (שימור ידע) על סמך מאמר

שמצאתם באינטרנט ומהם הפתרונות המומלצים על פי המאמר.


מרכיב מרכזי בהמשכיות שימור הידע בארגון הינה עזיבה של עובדים וותיקים בעלי ידע את מקום העבודה. הידע שאדם צובר בעבודתו לאורך זמן, הניסיון שהוא צובר ואירועים שהוא חווה אשר בעקבותיהם הוא מפיק לקחים, כולם ידע שאין שני לו. במידה ועובד זה יעזוב, מבלי להעביר את הידע שלו הלאה בצורה מהימנה ויעילה ל"דור ההמשך", מדובר באבידה גדולה לארגון, יעילותו ועובדיו. הידע שצבר הינו הכרחי להצלחת העבדים בארגון בתפקידם ולהצלחת הארגון, ולכן על הארגון לדאוג לשמר את הידע והניסיון שצבר.

סיבה נוספת שהוזכרה במאמר הינה שינויים שמתבצעים במבנה האירגוני או שימור הידע בארגון.

המאמר לא מציע לנהל את כל הידע בארגון, אלא להתרכז בידע התפעולי שכן המשימה כדאית וישינה וגם אם לא כל הידע עוברחשיבות הידע התפעולי כה גבוהה שכל חלק שיעבור הינו בערך ערך וכדאי. ניהול הידע בארגון יגרום למניעת החסר בידע כמו גם ניקצר את זמן קליטת העובדים החדשים, ישפר את דרך הדרכתם, ישמר את הזכרון הארגוני ורשתות הידע ויסייע לעובד להתמקד במרכיבים הקריטיים והמרכזיים של עבודתו.

המאמר מעלה מספר קשיים שעלולים לצוף בעת החלטת הארגון על שימור המשכיות הידע כגון אי הכרה בבעיה, אי הכרה בקיום הפתרון, עומס וחוסר זמן לנושא, חוסר במשאבים וכדאיות אישית. לכל אלה המאמר מציע פתרונות פשוטים וברורים אשר עשויים לפתור את הבעיות ולעזור לארגון לשמר את המשכיות הידע. המאמר מציע להמחיש לעובדים את הבעיה הקיימת באמצעות ססטיסטיקות של עזיבת עובדים ולאחר מכן לשכנע אותם שגם פתרון חלקי עדיך על התעלמות מוחלטת מהבעיה. במידה ועומס וחוסר זמן לנושא מוצף כבעיה בארגון, המאמר מציע לשכנע את העובדים שעניין זה לא כוזל זמן ואף חוסך זמן בהמשך, בגלל המיקוד לידע תפעולי. על ההנהלה להסביר את היתרונות לעובד המתעד את עבודתו ומשמר את הידע שצבר בעזרת שיפור אפקטיביות, מיקוד והוקרה ע"י הארגון.

בנוסף, לפני תחילת פרוייקט זה בארגון עליו לבנות את התשתית המתודולוגית והטבנולוגית בה ישאף לעבוד על מנת לשמר את המשכיות הידע.


נכתב ע"פ מאמר Continuity Management מאת: ד"ר מוריה לוי


 http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=1729

0 תגובות
ארגון לומד, למידה ארגונים, תחקירים
27/11/2019 09:53
avital shvartsman
שאלה 1 
קיראו את הקובץ "הפקת לקחים בארגונים גדולים " שנמצא בתיקייה "מאמרים
נוספים".
נא להסביר בהסתמך על הדוגמאות שבו מדוע יש בעיות עם תחקירים בצה"ל, כפי
שמתואר בתקציר מדו"ח מבקר המדינה : ASRZJwp4ST/co.t://https

מבקר המדינה בדוחו מזכיר ליקויים שונים באופן עריכת תחקירים והפקת לקחים בצה"ל. ניתן לראות בדו"ח כי הליקויים חוזרים על עצמם, וזאת למרות שכבר פעמים רבות הופקו הלקחים מתחקירים דומים בעבר. בדו"ח מוומלץ לקבוע שיטה אחידה לקביעת תחקירים בצה"ל. 
הבעיה הראשונה שעולה בדו"ח היא שמפקדים מעדיפים לא פעם שלא לתחקר אירועים, ולעיתים לא להפיץ תחקיר כתוב, זאת מחשש לפגיעה בבטחון המידע. 
בנוסף ניתן לראות לפי הדו"חכי אין למידה, הטמעב והקפדה על איכות התחקיר. 
באירועים מסויים בצה"ל ישנה חובה לקיים תחקיר כגון באירועי בטיחות, פעילות כושלת, אירועי ביטחון מידע ונוספים. בנוסף, תחקרים יבוצעו תמיד באירועי התאבדות חייל ואף במקרי חשש להתאבדת. 
בחיילות רבים בצהל לא קיימת תורה כתובה ומעודכנת, והלמידה העיקרית מתבצעת מתחקירים ומשימור ידע שנוצא עקב כך. 
מהמאמר כעולה שהכללים לדיווח של תחקיר מסויים ינם מוסדרים, ברורים ואחידים דבר אשר גורר אי הזנה ראויה של התחקיר במערכה ומכך כמובן ליקוי בהפקת הלקחים. 
עוד עולה, כי תחקירים שונים לעיתים אף לא מפורסמים בקרב החיילים והקצינים, ומכך איש לא זוכה ללמוד ולשמר את הידע מהפקת הלקחים מהתחקיר, כל זאת על מנת לשמר ביטחון מידע וחיסיון פרטים בתחקיר. 

  לבסוף, ניתן לראות כי ישנו מחסור ברור בתורה כתובה שמטרתה להסדיר את קיום התהליכים והכללים עבור ביצוע תחקיר כראוי ובהמשך יישום הלקחים. 

שאלה 2
שאלה עקרונית – כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה
מכך נגרם נזק
a .תיאור המקרה
במפעל כימי הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרה
שהריאקטור עלה על גדותיו והחומר נשפך החוצה.
בתחקיר התברר שגלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היה מנותק ולכן לא
התקבלה התראה על מפלס נוזלים גבוה והמשיכו להזרים חומר עד שהוא
נשפך.
המפעילים הסבירו שבלילה הקודם היו הרבה התראות שווא ולכן ניתקו את
הגלאי כדי שאפשר יהיה להמשיך לייצר ללא הפרעה.
b .האם יש להעניש את המפעילים ? נא לנמק !!

בראש ובראשונה, לדעתי, מדובר כאן בהפרה ברורה של הנהלים. ניתוק של הגלאי גרר ביבוז חומר גלם יקר בנוסף לשעות העבודה שידרשו על מנת לנקות את הנזק והתבזבזו כאשר העבודה לא בוצעה כראוי. 
כאמור, בפן הכלכלי מדובר כאן בהפסד אשר יכל להימנע על ידי עירנות המפעילים. 
לדעתי, היה עליהם להציף את בעיית התראות השווא לאחראים כאשר קרתה. בעיה זו, כאשר הייתה מובאת לתשומת לב האחראים, יכוהל הייתה להיות מתוקנת בזמן וכך כל הנזק היה נמנע. 
לכן, יש קודם כל לבצע תחקיר מעמיק של המקרה, לבצע שיחות עם כל הגורמים אשר נכחו באותו מקרה ולברר מה גרם לבעיה ולפתרונה הלקוי. בנוסף, יש להפיץ את התחקיר, לשמרו וללמדו בהכשרות המפעילים ובהשתלמויות שונות. 
אין להביא למצב שבו כבר למחרת מביצוע התחקיר ישנו מפעל אשר אינ מכיר את המקרה ויודע איך היה עליו לנהוג, בשונה מהמפעילים במקרה המדובר. 
לדעתי יש להעניש את המפעילים, אך לא בחומרה שכן במידה וזאת הייתה פעם ראשונה במפעל שקרה מקרה כזה, מעכשיו אין מקום לטעויות דומות, ובעתיד מפעיל אשר חלילה יבצע טעות דומה יענש בחומרה רבה הרבה יותר, שכן היה עליו להכיר את התחקיר ובשום פנים ואופן לא לנהוג באופן דומה. 
0 תגובות